במידה ואתם בעלי שליטה בחברה ומשכתם שכר לאורך שנות עבודתכם, ודאי גיליתם על בשרכם כי עד לפני פחות מעשור, פקודת מס הכנסה מנעה מכם את האפשרות להפקיד במכשירי חיסכון פנסיוניים סכומי כסף משמעותיים לגיל הפרישה. מדובר באילוץ שהעמיד אנשים רבים בישראל במצב של אי ודאות בנוגע לקצבת הפנסיה הצפויה להם עם צאתם לגמלאות.
עקב כך, במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקף בשנת 2012, ההפקדות לשכירים בעלי שליטה הוסדרו מחדש כך שגם שכירים בעלי שליטה יכולים להפקיד כיום כספים – הן לרכיב הפיצויים והן לרכיב התגמולים בחיסכון הפנסיוני שלהם. עם זאת, בניגוד לעובדים שכירים מן המניין, כשמדובר בשכירים בעלי שליטה, עדיין ישנן מגבלות מסוימות על ההפקדות לרכיב הפיצויים שחשוב להכיר. אילו הטבות מס מציע תיקון 190 לפקודת מס הכנסה לבעלי שליטה בחברות, ובאילו הגבלות על ההפקדות מדובר? על כל אלו ועוד תוכלו ללמוד במאמר שלפניכם.
מהו תיקון 190 לפקודת מס הכנסה וכיצד הוא מסייע לבעלי שליטה?
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקפו החל משנת 2012, מהווה חלק מן הרפורמה שנועדה לעודד את ציבור החוסכים בישראל לחסוך כספים לגיל פרישה במכשירי חיסכון פנסיוניים: קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים, וליהנות ממגוון ההטבות המוצעות לפורשים במכשיר חיסכון זה, ביניהן הטבה בדמי הניהול והטבות מיסוי אטרקטיביות ביותר. תיקון 190 בא לתת מענה גם לבעלי שליטה על ידי כך שהוא נותן פתח להגדלת הטבות המס להן זכאי ציבור זה, אשר היה נתון תחת מגבלות שונות במסגרת החקיקה הקודמת, טרם כניסתו של תיקון 190 לתוקף.
מי נחשב לבעל שליטה לצורכי מס הכנסה?
ככלל, המונח "בעל שליטה" בחברה מתיחס לאדם ששולט בתאגיד ובידיו נתונה היכולת לנתב את הפעילות העסקית והפיננסית של החברה.
לצורכי מיסוי, בעל שליטה בחברה מוגדר בסעיף 32 (9) לפקודת מס הכנסה על פי הקריטריונים שלהלן:
מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה –
א. ב – 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב – 10% לפחות מכוח ההצבעה
ב. בזכות להחזיק ב – 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב – 10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם
ג. בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים
ד. בזכות למנות מנהל
בהקשר לענייננו, על בעל שליטה המועסק בתור שכיר בחברה שבשליטתו, חלים כללי מיסוי שונים מאלו אשר חלים על שכירים שאינם בעלי שליטה. תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, כאמור, מאפשר גם לשכירים בעלי שליטה לנצל את הטבות המס שהוא מציע תחת תנאים מסוימים, כפי שנסביר בהמשך.
הפקדת כספים לקרנות פנסיה של בעלי שליטה – מה תיקון 190 מחדש לנו?
לפני כניסתו של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה לתוקף, שכירים בעלי שליטה שהפקידו כספים לקרנות פנסיה נדרשו לבחור אם לבצע את ההפקדה לרכיב לרכיב התגמולים או לרכיב הפיצויים. החידוש בתיקון 190 לעניין זה, הינו בכך שהוא מאפשר לבעלי שליטה להגדיל את ההפקדות לרכיב התגמולים בקרן הפנסיה שלהם על מנת להגדיל את חסכונותיהם הפנסיוניים, וכפועל יוצא מכך – לצמצם את שיעור ההכנסה החייבת במס בעסקיהם.
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, מאפשר לכל בעל שליטה להפריש כספים לקרן הפנסיה לרכיבים נפרדים של תגמולי עובד ותגמולי מעביד, כמו כל עובד שכיר אחר בחברה, בנוסף להפרשות לרכיב הפיצויים. תקרת ההפקדה השנתית של שכירים בעלי שליטה לפיצויים עומדת בשנת 2020 על סכום של 12,400 שקלים או בחישוב חודשי: 1,033 שקלים. היות וההפקדה לתגמולי המעסיק נחשבת כהוצאה מוכרת של העסק, במקרים רבים כדאי להגדיל את שיעור ההפקדות לתגמולים ל – 7% מן השכר.
מהי פנסיה תקציבית וכיצד היא נוגעת לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה?
פנסיה תקציבית בהגדרתה הינה קצבת פנסיה אשר משולמת מתוך התקציב השוטף של הארגון בו הועסק הפורש ומשך שכר לאורך השנים. בניגוד לפנסיה צוברת, כשמדובר על פנסיה תקציבית, ההפקדות לקרן הפנסיה מבוצעות בידי המעסיק בלבד.
מכאן שבידי המעסיק נתונה הבחירה אם להפריש לקרן הפנסיה הפרשות שוטפות, או להתחייב לתשלום הפנסיה על חשבונו, מה שלמעשה הופך את המעסיק לגורם המבטח. תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מציע, כאמור, פתרון שמאפשר לבעלי שליטה להגדיל את קצבת הפנסיה הצפויה להם בגיל פרישה ולרשום את תשלומי הפנסיה כהוצאה מוכרת של העסק, מה שיקטין את חבות המס שלהם.
כיצד בעלי שליטה יכולים למשוך פנסיה תקציבית מהעסק ולהנות מהטבת מס?
אם בעבר בעלי שליטה בחברות נדרשו לבחור בין האפשרות לחסוך כספים לפנסיה או להפקיד כספים עבור פיצויי פיטורין, הרי שתודות לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה, החל משנת 2012 עומדת לרשותם האפשרות לבצע הפקדות לקרנות פנסיה בדומה לשכירים ואף לייצר עבור עצמם פנסיה תקציבית שתשולם על ידי העסק שבבעלותם. כיצד? תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, מאפשר לבעלי שליטה ובני משפחתם המועסקים בעסק, למשוך לאחר פרישתם מהעסק, שכר חודשי הנחשב במס הכנסה בתור קצבת פנסיה.
בפקודת מס הכנסה, מוגדרים תשלומי הפנסיה הקבועים הללו בתור קצבה מזכה (קצבת פנסיה הפטורה ממס), ומכאן שהם מזכים בהטבות מס על פי תיקון 190. באופן זה, קצבת הפנסיה נחשבת בתור הוצאה מוכרת של העסק, שמזכה את החברה בהטבת מס עד תקרה של 1.5% לכל שנת עבודה במכפלת המשכורת הממוצעת של השכיר בעל השליטה לאורך כל שנות עבודתו בארגון.
כיצד מחשבים את קצבת הפנסיה התקציבית המוכרת כהוצאה לפי תיקון 190?
לצורך העניין, בעל שליטה שהועסק בתור שכיר של חברה מסוימת למשך 30 שנים אשר משכורתו הממוצעת לאורך כל שנות עבודתו בחברה עמדה על 18,000 ש"ח, יוכל לקבל מהחברה פנסיה תקציבית קבועה בסכום של 8,100 ש"ח על פי התחשיב הבא:
8,100 ש"ח = (1.5% × 30) 45% × 18,000 ש"ח
קצבה זו תהיה מוכרת במלואה כהוצאה מוכרת של העסק במועד התשלום, ובנוסף יוכל בעל השליטה לנצל את הטבות המס להם זכאים פנסיונרים על פי תיקון 190. היינו, בעל השליטה לא יחויב בתשלום מס הכנסה כמו על שכר רגיל, אלא ישלם מס בשיעור נמוך משמעותית.
במידה ובעל השליטה ילך לעולמו, יקבלו בן / בת זוגו קצבת שארים, שגם היא תחשב בתור הוצאה מוכרת של החברה.
האם אני זכאי להטבת מס לבעלי שליטה לפי תיקון 190?
התשובה לשאלה זו תלויה בגילכם ובמצבכם התעסוקתי:
בעלי שליטה בגיל הפנסיה שטרם יצא לגמלאות:
במידה ואתם בעלי שליטה שהגיעו לגיל הפרישה המוגדר בחוק או עברו אותו, ואתם עדיין עובדים אך מתכננים לפרוש בזמן הקרוב, תוכלו לקבל קצבת פנסיה חודשית מהעסק בו עבדתם. על פי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, תשלומי פנסיית הזקנה נחשבים כקצבה מזכה, מה שמאפשר לכם ליהנות מפטור חלקי או מלא עבורה, כתלות בגובה הקצבה לה אתם זכאים והמענקים שתמשכו במועד הפרישה.
קצבת הפנסיה שלכם תשולם לכם למשך שארית חייכם, ולאחר פטירתכם לבני זוגכם הנותרים (המוטבים שהוגדרו בתור שארים). בהקשר זה עליכם להיות מודעים לכך שבמידה ותקבלו פנסיה תקציבית, היא לא תחשב בתור קצבת פנסיה מינימלית שמאפשרת לכם למשוך את החיסכון הפנסיוני שלכם כסכום חד פעמי (משיכה הונית) על פי תיקון 190.
בעלי שליטה שטרם הגיעו לגיל הפנסיה:
בעלי שליטה שטרם פרשו מעבודתם, יוכלו לחתום על הסכם פנסיה תקציבית מול העסק שלהם, ובכך לייצר חוב אקטוארי של החברה מול בעל השליטה.
פתרון זה מאפשר לחסוך באחת משתי דרכים:
1. לייעד את הכספים של החברה לאחר תשלום מס חברות בגינם, ולקבע את הכספים הללו לבעל השליטה בלבד. במקרה זה קיימת אפשרות לייעד את החוב האקטוארי במלואו עבור בעל השליטה.
2. לייעד את הכספים של החברה לבעל השליטה ללא תשלום מס חברות בגינם, ולקבע את הכספים הללו רק לבעל השליטה. במקרה זה קיימת אפשרות לייעד רק חלק מן החוב האקטוארי עבור בעל השליטה.
היתרונות המיסויים שמציע תיקון 190 לפקודת מס הכנסה לבעלי שליטה
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מביא תועלת רבה גם עבור בעלי השליטה, אשר עד לשנת 2012, נדרשו לבחור בין האפשרות למימוש הטבות המס על רכיב הפיצויים ובין האפשרות לממשה על כספי התגמולים במעמד ההפקדה. בהינתן אילוץ זה ותקרת הסכום המזכה, גילו בעלי השליטה כי יותר משתלם להם להפקיד כספים רק לרכיב התגמולים, היות ואת כספי הפיצויים יוכלו לשלם לעצמם בסיום תקופת העבודה.
הודות לתיקון 190, הטבות המס הזמינות כיום לבעלי שליטה הן שוות ערך לאלו המוצעות לשכירים. כך שבעל השליטה אינו נאלץ יותר לבחור בין ביצוע הפקדות לרכיב התגמולים או הפקדות לפיצויים. פוטנציאל החיסכון הכספי הגלום בשינוי זה בחקיקה הוא אדיר, ומאפשר לבעלי שליטה לחסוך עד אלפי שקלים מדי חודש בחודשו.
בשורה התחתונה
בזכות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, בעלי שליטה אשר דואגים לעתידם הפיננסי לאחר יציאתם לגמלאות, יכולים כיום למקסם את הטבות המס להן הם זכאים בתור פנסיונרים מקבלי קצבה, ובו בעת ליהנות כבעלי שליטה גם מהטבת מס בגין תשלומי הפנסיה שהעסק משלם להם, בזכות כך שפנסיה תקציבית המשולמת מכספי החברה נחשבת כהוצאה מוכרת לצורכי מס. אותו הפתרון תקף אף לבני משפחה המועסקים בתור עובדים בעסק. את הכספים הללו ניתן לממש בעת הפרישה מהחברה בתור קצבת פנסיה, או לחילופין – כמענק פיצויים, או לשלב בין שתי האופציות הללו גם יחד.
לתשומת לבכם: התוכן במאמר זה מובא לידיעה כללית וכחומר רקע בלבד, ואינו נועד לספק מידע ממצה בתחום הפנסיה, ההשקעות ו / או המיסים. אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ פנסיוני בידי בעל רישיון של יועץ / משווק פנסיוני מקצועי על פי הדין, ובהתאם לנתונים ולצרכיו האישיים של כל אדם.
יתרה מכך, אין האמור מחליף את הוראות הרגולציה בנושאים הנוגעים לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה. במקרה של סתירה בין המידע המובא לעיל ובין הוראות הדין, תגברנה הוראות הדין.
