תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, הוא שינוי חקיקתי אשר נועד להגדיל את כמות הפטורים מתשלומי מס על קצבת הפנסיה. על כן, במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, חוסכים שהגיעו לגיל 60 רשאים להשקיע את הכספים הנזילים שברשותם בשוק ההון באמצעות כך שיבצעו הפקדה חד פעמית לקופת גמל, מבלי לוותר על נזילות כספיהם.
למשקיעים בקופת גמל על פי תיקון 190 ניתנת האפשרות לפדות בהמשך את הכספים שהפקידו לקופה, בתור קצבת פנסיה או במשיכה חד פעמית (היינו, משיכה הונית), ולנצל את הטבות המס האטרקטיביות אשר מוענקות במעמד משיכת הכספים.
בתקופה בה האינפלציה הינה נמוכה, הטבות מיסוי אלו בצד האפשרות לבצע משיכה חד פעמית של כספי החיסכון, הופכות את החיסכון בקופות גמל לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, לערוץ השקעה משתלם ביותר עבור ישראלים רבים ששואפים למקסם את החסכונות שלהם לקראת צאתם לגמלאות. אך מה קורה במקרה של עלייה באינפלציה? על כך נדון בהרחבה במאמר הבא.
מה זה תיקון 190 לפקודת מס הכנסה?
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הוא שינוי בחקיקה שנכנס לתוקף החל משנת 2012, ומאפשר לישראלים שברשותם חסכונות, פיקדונות בנקאיים וסכומי כסף נזילים בחשבון הבנק, להפקיד את כספיהם בקופות גמל כדי שיוכלו להגדיל את קצבת הפנסיה שיקבלו עם צאתם לגמלאות, וליהנות מיתרונות רבים כמו דמי ניהול אטרקטיביים לצד הטבות מס שונות במעמד הפדיון, עליהן נרחיב בהמשך.
באילו תנאים ההפקדה לחיסכון על פי תיקון 190 נחשבת אטרקטיבית?
מתוך רצון לעודד את הציבור להשתמש במכשירי חיסכון קצבתיים, אחת מהטבות המס הבולטות יותר שהגדיר משרד האוצר במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, הינה שבמשיכת כספי החיסכון שהופקדו לקופות גמל על פי תיקון 190, החוסך ישלם מס רווחי הון בשיעור של 15% בלבד עבור הרווח הנומינלי של הקופה (רווח ברוטו שאינו קשור למדד), במקום שישלם מס רווחי הון בשיעור של 25% עבור הרווח הריאלי (רווח נטו בקיזוז המדד) כמקובל באפיקי חיסכון אחרים שאינם כפופים לתיקון 190 (למשל, תיקי השקעות מנוהלים). בהינתן הטבה זו, בתקופה בה האינפלציה אפסית, החיסכון לגיל פרישה על פי תיקון 190 הינו אפיק חיסכון משתלם במיוחד.
תזכירו לי מה ההבדל בין רווח ריאלי ורווח נומינלי ואיך זה קשור לאינפלציה?
רווח ריאלי הינו הרווח על ההשקעה בניכוי האינפלציה. רווח נומינלי, לעומת זאת, הוא מונח המתייחס לרווח על ההשקעה, כולל האינפלציה. כאשר האינפלציה נמוכה במיוחד כשם שהיתה לאורך שנים האחרונות, תיקון 190 לפקודת מס הכנסה פותח בפני החוסכים את האפשרות ליהנות מפערי המיסוי הקיימים בין הרווח הנומינלי – הממוסה בשיעור של 15 אחוזים, לבין הרווח הריאלי אשר ממוסה בשיעור של 25 אחוזים, שהוא שיעור המס המקובל בשאר מכשירי ההשקעה ההוניים.
כיצד סביבת האינפלציה משפיעה על האטרקטיביות של ההפקדה לחיסכון על פי תיקון 190?
כאמור, כאשר סביבת האינפלציה נמוכה במיוחד עד אפסית כפי שהיא היתה בשנים האחרונות, תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מאפשר לקהל החוסכים בישראל הזדמנות ליהנות מן הפער הקיים במיסוי בין הרווח הנומינלי שממוסה בשיעור של 15 אחוזים בלבד ובין הרווח הריאלי, שממוסה בשיעור של 25 אחוזים, שהוא שיעור המס המקובל בשאר מוצרי ההשקעה ההוניים. בהתאם לזאת, כאשר האינפלציה נמוכה, ההשקעה במכשירי חיסכון במסגרת תיקון 190 הופכת כדאית במיוחד לחוסכים המתקרבים לגיל היציאה לפנסיה.
כיצד עליה בשיעור האינפלציה עשויה להשפיע על כדאיות ההשקעה לפי תיקון 190?
כפי שציינו, הטבת המס עבור חיסכון בהתאם לתיקון 190, היא משמעותית ביותר כאשר האינפלציה היא נמוכה עד אפסית. היות ותיקון 190 לפקודת מס הכנסה, קובע כי תשלום מס רווח הון בגין היוון הכספים הצבורים בקופת הגמל, יעשה בשיעור של 15% מתוך הרווח הנומינלי בקופה (הרווח על ההשקעה, לרבות האינפלציה), הרי שבמצב של עלייה באינפלציה במדינת ישראל, רמת האטרקטיביות של הטבת המס האמורה, עלולה לפחות בצורה משמעותית.
האם יש מה לעשות כדי להמנע מהפסדים במקרה של עלייה באינפלציה?
אף שבתיאוריה, במקרה של עלייה בשיעור האינפלציה בעתיד, יוכל החוסך לבצע משיכה מיידית של הכספים שהפקיד לחיסכון על פי תיקון 190 כדי לצמצם את ההפסדים, חשוב לקחת בחשבון כי קבלת הטבת המס המוגדרת בתיקון 190 במעמד משיכת הכספים, מותנית בעמידה במספר תנאי סף.
ראשית, על החוסך להיות בן 60 ומעלה, ובנוסף לכך, יהיה עליו להוכיח כי קיבל שלושה תשלומים של קצבת פנסיה מזערית על פי השיעור הקבוע בחוק במועד הגשת בקשת הפדיון (4,525 ש"ח נכון לשנת 2020). במידה ותנאים אלו לא יתקיימו, החוסך עלול למצוא את עצמו משלם מסים בסכומים גבוהים מאלו שהיה אמור לשלם על משיכת חסכונותיו בגיל הפרישה.
בשורה התחתונה
כל עוד שיעור האינפלציה בישראל נשאר נמוך, הפקדה לחיסכון על פי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, מאפשרת לחוסכים לשלם מס רווחי הון בסכומים נמוכים משמעותית מאלו שהיו משלמים באפיקי ההשקעה האחרים (למשל: קרנות נאמנות, תיקי השקעות מנוהלים וכן הלאה).
אולם מפאת תנאי הפדיון המגבילים של חסכונות פנסיוניים על פי תיקון 190, ככל שהעמית רחוק יותר מגיל הפרישה החוקי (67 לגברים, 62 לנשים – נכון לשנת 2020), כך הסיכון שהוא לוקח על עצמו עם השקעת הכספים בחיסכון לפי תיקון זה, הוא גדול יותר. זאת משום שקשה לצפות מראש אילו שינויים עלולים לחול בסביבת האינפלציה עד למועד משיכת הכספים.
לתשומת לבכם: התוכן במאמר זה מובא לידיעה כללית וכחומר רקע בלבד, ואינו נועד לספק מידע ממצה בתחום הפנסיה, ההשקעות ו / או המיסים. אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ פנסיוני בידי בעל רישיון של יועץ / משווק פנסיוני מקצועי על פי הדין, ובהתאם לנתונים ולצרכיו האישיים של כל אדם.
יתרה מכך, אין האמור מחליף את הוראות הרגולציה בנושאים הנוגעים לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה. במקרה של סתירה בין המידע המובא לעיל ובין הוראות הדין, תגברנה הוראות הדין.
